המכון להלכה ומחקר שע"י ישיבת שבות ישראל
   כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ
 
כי מראש צרים. אלו האבות, ומגבעות אשורנו, אלו האמהות. [תנחומא (בובר) בלק סימן יט].
'ויעמוד מלאכך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה' [במדבר כב, כד]
'גדר מזה וגדר מזה – אין אתה יכול לשלוט בהן שבידיהם לוחות כתובים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתובים' [במדבר רב פ' כ, יא].
 
רבות הן הדרשות בחז"ל הדורשות את פסוקי פרשת בלק, כרמזים שנרמזו לו לבלעם לגבי תכנותיהם וזכויותיהם של ישראל. מפורסמים דברי חז"ל על דברי האתון 'מה עשיתי לך כי היכיתני זה שלוש רגלים' [במדבר כב, כח], - 'אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלוש רגלים' [במדב"ר שם, יב. וע' פרש"י במדבר שם]. כמובן שיש לבאר מדוע מכל המצוות נרמז לבלעם דווקא מצווה זו {וכבר נאמרו על כך פרושים אין ספור}, מובן הדבר שחז"ל ראו בקיום המצוות את הזכות העומדת לישראל להצילם מכל צר ואויב.
אמנם דרשה זו 'אין אתה יכול לשלוט בהן שבידיהם לוחות כתובים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתובים' טעונה ביאור. לכאורה כוונת חז"ל היא רק לציין שבידי ישראל 'לוחות', כלומר – תורה, וכיוון שזו בידיהם אין אתה יכול לשלוט בהן. לפרוש זה, 'כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים' אינו בא אלא להראות כיצד נלמד מ'גדר מזה וגדר מזה' שהכוונה לתורה.
אולם פירוש זה נראה שטחי, שהרי לא לשווא מצאו חז"ל ב'גדר מזה וגדר מזה' רמז ללוחות ה'כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים'. מסתבר שדווקא עובדה זו, שהלוחות כתובים משני עבריהם, דווקא בכך טמון סודם, סודה של תורה, שעומדת להם לישראל כנגד זממו של בלעם.
המתבונן בנבואת בלעם, נוכח מיד שכל 'ברכותיו' של בלעם, מכוונות למבנה הלאומי, חברתי, כלכלי ואף צבאי ['הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה', שם כג, כז] של ישראל. בולטת בהעדרה כל התייחסות לסגולות הרוחניות של עם ישראל, להיותם 'גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת ...' [דברים ד, ח]. אין בלעם מתייחס לתורתם של ישראל, לעבודת המשכן, לקיום המצוות ואפילו לא לאחדות הבורא. 
גם בלק, בנסותו להביא את בלעם לקללת ישראל, מראה לו אותם מנקודות תצפית שונות מתוך תקווה שמאחת מנקודות תצפית אלו, יראה בלעם פגם כלשהו בישראל. פגם שעל-ידו יבוא לקללם. מנקודות תצפית שונות ניתן לראות היבטים שונים של המגזר החברתי של העם. הרקע השבטי ['גור אריה יהודה' מול 'יהי דן נחש עלי דרך'], הכלכלי וההשכלתי יוצר, ללא ספק, הבדלים בסגנון החיים הניכרים למשקיף חד העין. לצורך כך מראה בלק לבלעם את ישראל ממקומות שונים. 'א"ר יונן, מברכותיו של אותו רשע אתה יודע מה היה בליבו' [סנהדרין קה, ב]. לולי חסד ה' יתברך, אשר הפך את הקללה לברכה, היה אותו רשע מקלל ומגלה פגמים במערכות הלאומיות, החברתיות, הכלכליות והצבאיות של עם ישראל.
אמנם חז"ל מצאו ב'ברכותיו' של אותו רשע רמז להתפעלותו מסגולותיהם ומתכונותיהם הרוחניות של ישראל. גם במקומות התצפית השונים שבלק לוקח את בלעם לקלל את ישראל, מוצאים חז"ל רמזים לעוונות או פגמים רח"ל שישנם בעם ישראל. אולם הצד הנגלה של הדברים, פשוטם של מקראות, בודאי מכוון כולו אל המבנה הלאומי-חברתי של אומה זו, וללא התייחסות לכוחם ולסגולותיהם הרוחניות.
בספרי החסידות ביארו עניין זה, שידע בלעם שאין בכוחו לגעת ברוחניותם של ישראל, בפנימיותם ובתורתם. אך צמד רשעים זה חשב להם בליבם שדרך גשמיותה של אומה זו, מערכיה החברתיים והכלכליים הנגלים לעין אדם, יוכל לקעקע ביצתם של ישראל. ידעו להם בלק ובלעם שע"י פגיעה במבנה הגשמי-לאומי-חברתי של עם ישראל, יצליחו לערער גם את הייחודיות הרוחנית-תורנית פנימית שלנו.
בפשוטם של מקראות, במראה הראשוני החיצוני, נראית 'ברכתו' של בלעם כולה מכוונת למבנה הלאומי של ישראל. מקומות התצפית של בלק מראות צדדים שונים של המבנה החברתי של האומה. אולם חז"ל המעמיקים חדור מעבר לדבריהם של צמד רשעים זה, מגלים לנו שמאמציהם לערער את הגשמיות הישראלית, היא מתוך כוונה לפגוע ברוחניות הישראלי. על-כן מוצאים חז"ל במעשיו של בלק ובדבריו של בלעם רמזים לכוחם הרוחני של ישראל.
נראה שלכך רומזים חז"ל בפרשם את הפסוק 'כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו' [במדבר כג, ט] לאבות ואמהות [ראה גם פרש"י על הפסוק]. האבות הקדושים הם סמל הרוחניות של עם ישראל. האמהות – סמל הקיום הפיזי של אומתינו. בלעם מסתכל על הרוחניות של עם ישראל ועל הקיום הגשמי-לאומי שלהם, ומחפש מקום בה תוכל 'עינו הרעה' לחול.
ביצור הסגולות הרוחניות הייחודיות של עם ישראל, מהווה חיזוק להיום הפיזי, למבנה החברתי של עמנו – 'גדר מזה וגדר מזה'. לימוד התורה אינו רק מוסיף לכוח הרוחני של ישראל, אלא תורם הוא גם לעוצמה הלאומית הישראלית 'כתובים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתובים', שהרי 'המכתב מכתב א – לוקים הוא חרות על הלוחות' [שמות לב, טז]. בלעם רוצה לקלל את הגשמיות הישראלית, אולם כוונתו לרוחניות הישראלית. אולם גם בגשמיות הישראלית אין בכוחו לשלוט, כיון שהעוצמה הרוחנית של עם ישראל מבצרת את כוחנו הגשמי, כמו שפגיעה במעמדנו הגשמי-לאומי פוגעת ומחלישה את כוחנו הרוחני.
'אין אתה יכול לשלוט בהן – שבידיהן לוחות כתובים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתובים'.

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח משוב

צור קשר

 
machon@ysi.org.il   |   טלפון : 052-6071060    |   כתובת : הרב ויטאל חיים 27 ירושלים

חפשו אותנו

 
לייבסיטי - בניית אתרים